טירת ניג'ו (二条城, Nijōjō) נבנתה בשנת 1603 כמעונו של טוקוגאווה אייאסו, השוגון הראשון של תקופת אדו (1603-1867). נכדו השלים את מבני הארמון של הטירה 23 שנים מאוחר יותר והרחיב עוד יותר את הטירה על ידי הוספת מגדל חמש קומות מרשים.

לאחר נפילתו של טוקוגאווה ב-1867, הפכה הטירה לאתר היסטורי עבור הציבור. הטירה כל כך מוצלחת ומשקפת את התקופה שהיא הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

ניתן לחלק את טירת ניג'ו לשלושה אזורים: הונמארו (מעגל ההגנה הראשי), נינומארו (מעגל ההגנה המשני) וכמה גנים סביבם. כל שטחי הטירה מוקפים בחומות ובתעלות הגנה.

לשטח הטירה נכנסים דרך שער גדול במזרח. אפשר להשכיר מעין מדריכים מוקלטים באנגלית באחד הביתנים בכניסה. בשלב מסוים תגיעו אל שער קארמון, שם הכניסה ל-Ninomaru (מעגל ההגנה המשני), שם נמצאת האטרקציה המרכזית של הטירה - ארמון נינומארו.

ארמון נינומארו שימש כמעונו ומשרדו של השוגון במהלך ביקוריו בקיוטו. הארמון, ששרד יפה עם הזמן, מורכב ממספר מבנים נפרדים המחוברים זה לזה במסדרונות עם מה שנקרא רצפות זמיר - רצפה שכשדורכים עליה היא משמיעה ציוץ ציפורים וחריקות כאמצעי אבטחה נגד פולשים.

שימו לב שכדי לצפות בחלקו הפנימי של ארמון נינומארו, יש לשלם תשלום נוסף (400 ין). מחוץ לארמון Ninomaru משתרע גן עם נוף יפני מסורתי ובריכה גדולה ויפה.

הטירה נחשבת מקום טוב לראות את פריחתה הדובדבן משום שנטועים ברחבי שטח הטירה למעלה מ-400 עצי דובדבן מזנים מיוחדים. בגלל זני עצי הדובדבן הרבים הקיימים באיזור, עונת הפריחה בטירת ניג'ו נמשכת בדרך כלל מסוף מרץ ועד סוף חודש אפריל.