״סויקה״ ו״פסמו״ הם כרטיסי IC - כרטיסים נטענים סופר פופולריים ביפן שניתן להשתמש בהם כדי לשלם בקלות עבור תחבורה ציבורית ולבצע תשלומים במכונות אוטומטיות, חנויות ומסעדות באמצעות הצמדת הכרטיס לקורא הכרטיסים (בדומה לארץ).
פשוט מצמידים את הכרטיס לקורא הכרטיסים למשך כשנייה אחת (במקום להכניס אותו לחריץ כמו שעשיתי בטיול האחרון ברגע אחד של חוסר תשומת לב) והתעריף הרלוונטי ינוכה אוטומטית ביציאה דרך שער הכרטיסים ביעד. גובה התשלום נקבע בהתאם למרחק הנסיעה. באוטובוסים, מצמידים את הכרטיס לקורא הכרטיסים בכניסה ו/או ביציאה מהאוטובוס. שימו לב - כרטיס לא יכול להיות משותף למספר מטיילים בו זמנית.
ניתן לרכוש כרטיסי IC במכונות הפזורות ברחבי תחנות הרכבת השונות, כולל בשדות התעופה. בעלי אייפון 8 ומעלה יכולים להוסיף כרטיס וירטואלי ל-Apple Pay. שימו לב - כסף שיטען בארנק הדיגיטלי לא יוכל לצאת חזרה לתצורת מזומן. במידה ומוציאים כרטיס פיזי - העלות הראשונית מורכבת מפיקדון (אותו אפשר לקבל חזרה) של 500 ין בתוספת סכום הטענה ראשוני (בדרך כלל מינימום 1,000 ין).
אז פסמו או סויקה? מה ההבדל?
כרטיסי ה-IC זהים זה לזה מבחינת הכיסוי. השוני מתבטא בעיקר במיקום בו ניתן לרכוש את הכרטיס ולהחזיר אותו (לא חובה להחזיר אותו, אבל אם מחזירים מקבלים את הפיקדון בגובה כ-10 שקלים חזרה).
ניתן להטעין כרטיסי IC במכונות הפזורות בכל מקום בתחנות הרכבת השונות, לרוב באמצעות מזומן.
האם יש תאריך תפוגה?
תאורטית, הכרטיס יכול להיות בשימוש לנצח. הוא יפסיק לפעול אך ורק אם לא יעשה בו שימוש במשך עשר שנים רצוף.
טיפים של אלופים:
ניתן להשתמש בכרטיסי IC ברחבי יפן לביצוע תשלומים במספר רב של מכונות אוטומטיות, חנויות, מסעדות ושירותים אחרים. זה נח מאוד ומומלץ.
חנויות נוחות מאפשרות לטעון כרטיסי IC בקופה.
.png)